החלטה בתיק בר"ע 3322/07

1.       בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט א' רון) מיום 10/7/07 בבש"א 1365/07, ת"א 1298/04.

2.       הרקע לבקשה הוא צו מניעה זמני שניתן נגד המשיב בתובענה שהגיש המבקש בת"א 1298/04. צו המניעה הזמני הפך לקבוע עם מתן פסק-דין לטובת המבקש, אולם פסק הדין בוטל בערעור שהוגש עליו. או אז הגיש המשיב לבית משפט קמא בקשה -  במסגרת אותו הליך שבו ניתן צו המניעה הזמני - להורות על חילוט הערבון ועל מימוש הערבות שהפקיד המבקש בגין נזקים שנגרמו למשיב, לטענתו, על-ידי הצו הזמני.

המבקש טען לפני בית-משפט קמא כי היה על המשיב להגיש תובענה עצמאית, שעניינה מימוש הערבות, חלף הגשת בקשת ביניים במסגרת התיק הקיים. עוד טען המבקש, כי לעובדה שצו המניעה הזמני ניתן בהסכמת הצדדים יש השלכה על זכאות המשיב לעתור למימוש הערבות. בית-משפט קמא קבע, כי הגשת בקשה למימוש הערבות במסגרת התיק העיקרי הייתה ההליך הנכון ואין מקום לחייב את המשיב להגיש תביעה נפרדת. עוד נקבע, כי  בהסכמת המשיב למתן צו המניעה הזמני אין כדי לגרוע מזכותו לעתור למימוש הערבות. נוכח קביעותיו אלו הוסיף בית-משפט קמא וקבע, כי הגיעה העת "להעמיד את טענות המבקש (המשיב כאן - י.ע) בדבר נזקו להכרעה ראייתית". על קביעות אחרונות אלו הוגשה הבקשה שלפניי.

3.       המבקש מודע לכך שעל פי לשונה של תקנה 371(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי מבקש המימוש לבחור האם להגיש את בקשתו במסגרת ההליך הקיים או להגיש תובענה חדשה, אולם לטענתו, בקשתו של המשיב למימוש הערבות מצריכה קיום דיון מקיף שבו תתבררנה השאלות: האם יש למשיב זכות לבקש פיצוי; האם הבקשה לצו מניעה הייתה סבירה בנסיבות העניין; האם המשיב הוכיח את נזקו עקב מתן הצו (בענייננו טוען המבקש כי למשיב אין כלל זכות לבקש פיצוי שכן ככל שנגרם נזק, הוא נגרם לצד אחר ולא למשיב); ומהו גובה הנזק שנגרם למשיב. בשל הדיון המקיף שיש לערוך ובשל ההבדלים הקיימים בין חילוט עירבון לבין מימוש ערבות יש, לטענתו, הצדקה להורות כי הבקשה תידון במסגרת עצמאית.

עוד טוען המבקש, כי מאחר שצו המניעה ניתן בהסכמת המשיב (ואף הייתה הצדקה עניינית לכך, נוכח דרישת המחלקה למבנים מסוכנים בעירייה לסגור את הפתח נושא צו המניעה), יש בכך כדי להחליש את זכותו של המשיב לתבוע פיצוי ולהשליך על שאלת סבירות הבקשה לצו מניעה זמני. למצער היה מקום להכריע בטענה זו רק לאחר הבירור הראייתי ולא לדחותה על הסף. כמו כן טוען המבקש כי מאמירתו של בית-משפט קמא, שלפיה יש להעמיד את נזקו של המשיב להכרעה ראייתית, עולה שבית משפט קמא סבור כי השאלה היחידה שבמחלוקת היא נזקו של המשיב, ובכך מתעלם הוא מהשאלות הנוספות המצויות במחלוקת ושיש לקיים בהן דיון, כאמור לעיל.

3.       דינה של הבקשה להידחות ללא צורך בתגובה.

4.       על פי תקנה 371(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, חילוט העירבון אינו גורע מזכותו של מי שניתן נגדו צו זמני:

להיפרע בשל נזקיו, באמצעות הערובה במסגרת ההליך או בדרך של הגשת תובענה חדשה לפי כל דין...

ברע"א 2422/00 אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה נ' עיריית בת-ים, פ"ד נו(4) 612, ,623, נפסק, כי :

 לדעתי, אין כל פגם דיוני בהגשת הבקשה לפיצויים במסגרת שבה נדונה הבקשה לצו ^-מניעה. כפי שציינתי, בפרשת ארנסעמד הנשיא שמגר על דרכי הדיון האפשריות לאכיפת התחייבות לפיצוי על הנזקים שגרם צו ^-מניעה זמני. הנשיא שמגר מציין את האפשרות לבקש מבית ^-המשפט שנתן את הצו לקבוע את שיעור הפיצויים שהצד האחר יחויב בהם לפי התחייבותו. העירייה עשתה שימוש באפשרות הזאת, ואין בדרך זו כל דופי. השווה ברוח זו היום את תקנה 371(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

נכון הדבר, כי יהיו מקרים המתאימים יותר להתברר במסגרת תובענה עצמאית, כגון: תביעה מורכבת שבירורה כרוך בשמיעתן של ראיות רבות, או תביעה המוגשת כלפי מי שנתן ערבות צד ג', שלא היה צד ישיר להתדיינות בין הצדדים בתביעה העיקרית. ואולם לא הונחה על ידי המבקש תשתית ראייתית מספקת לכך שכזה הוא המקרה דנן, ולא ראיתי להתערב בשיקול דעתו של בית-משפט קמא בסוגיה זו.

5.       אף טענות המבקש בדבר ההסכמה שהיוותה בסיס למתן צו המניעה הזמני, בדבר השאלות הטעונות הכרעה במסגרת הבקשה למימוש הערבות ובדבר העדר נזקים למשיב, אינן מצדיקה מתן רשות ערעור. ראשית, החלטתו של בית משפט קמא בעניינים אלה היא החלטת ביניים שניתנה קודם לבירור הבקשה לגופה והמבקש יוכל, אפוא, לשוב ולהעלות את טענותיו לפני בית-משפט קמא בתום הדיון בבקשה. שנית, בכל מקרה, המבקש יהיה רשאי להשיג על קביעותיו של בית משפט קמא במסגרת ערעור שיגיש, ככל שיהיה בכך צורך, על החלטתו הסופית של בית-המשפט בבקשה בכללותה.

6.       הבקשה נדחית.

הואיל ולא התבקשה תגובה אין צו להוצאות. הפקדון יוחזר למבקש באמצעות בא-כוחו.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ג' בשבט תשס"ח (10 בינואר 2008), בהעדר.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: